ניתן לשפר משמעותית את התוצאות ואת זמן ההחלמה מניתוחים פלסטיים ואסתטיים במקרים כמו שחזורי שד, שאיבות שומן ומתיחות פנים, אם מתחילים בטיפול לימפתי פרופילקטי עוד לפני הניתוח.
לימודיי בתחום הלימפתי נעשו אצל המומחים הגדולים בעולם, הן בתחום התיאורטי והן בתחום המעשי , ויש לי הסמכה רשמית לעסוק בטיפולים לימפתיים של מוסדות בינלאומיים מובילים המוכרים בעולם כולו. ראו פירוט בדף אודותיי.
כל הליך כירורגי גורר אחריו בצקת באזור המנותח ובסביבתו. הכלל נכון גם לניתוחים פלסטיים, וכירורגיה אסטטית. בנוסף לנפיחות ולבצקת, יכולים להיווצר שיטפי דם (המטומות) באזורי החתכים הכירורגים. תוצאת לוואי שלישית, בנוסף לבצקת ולשטף הדם, המשפיעה על התיפקוד הלימפתי הן הצלקות. כל חתך יוצר צלקת, זו הנראית מחוץ לעור, והרבה יותר חשוב, זו הנמצאת בתוך הגוף, בעומק הרקמות המנותחות. כל חתך יוצר קרע של נימי הלימפה התת עוריים, וככל שהחתך עמוק יותר, נחתכים כלי לימפה יותר ויותר גדולים. כתוצאה מיכך נוצרת פגיעה פיזית בכלי הלימפה. המטאפורה של המצב היא רשת צינורות, שעברו עליה עם סכין. התוצאה-שיטפון. לשטף הלימפתי שמתפזר בין הרקמות, נוסף שטף של דם, מהנימים וכלי הדם העורקיים והורידיים שנחתכו אף הם. האזור המנותח וסביבתו הקרובה צריכים להתמודד כמה שיותר מהר עם ספיגתם של הנפיחויות ושיטפי הדם שנוצרו, וכל זאת בתיקווה שלא התפתח במקום זיהום חריף מידי. זיהום מגביר את קצב יצירת הלימפה, המיועדת להילחם בו, ולהיתגבר על מחוללי הזיהום ותוצריו. באין לכלי הלימפה אפשרויות מעבר שלמות, היא מגבירה את הנפיחות הבין ריקמתית. הגורם השלישי, הצלקת, קריטי במתן אפשרויות החלמה לכלי הדם והלימפה. ככל שהצלקת תהיה רכה ודקה, ופחות עבה ועם פחות ריקמה קלואידית, כך יוכלו כלי הדם והלימפה להישתקם במהירות וביעילות. אם זה לא יקרה, תישאר נפיחות לימפתית, ושיטפי דם לא ספוגים, שיקח להם המון זמן למצוא דרך להשתקם, והם עלולים להתדרדר לנפיחות לימפתית כרונית, מלווה בפיברוזות לימפוסטאטיות.
התנהגות מטופלים שעלולה לפגוע בהחלמה אחרי ניתוח, היא למשל אי הקפדה על מנוחה מספיקה, ביצוע פעילויות גופניות מוקדם מידי, החשפות מהירה מידי למקורות חום כמו שמש ואמבטיות חמות וכד'. כדי לא לתת ליד המזל והגורל להשפיע יותר מידי על גורמים אלו, חשוב לעשות טיפול לימפתי מניעתי עוד לפני ההליך הכרורגי, ולהמשיך אותו מיד אחריו. ערור המערכת הלימפתית ליפני הניתוח, הורדת בצקות מהאזורים בסביבת האזור המנותח, כאלה שהתהוו מאי ספיקה ורידית או ליפאדמה או טראומה כלשהיא, כל אלה יכולים לשפר מאוד את יכולת הגוף להתמודד עם ההליך הניתוחי ותוצאותיו. אם מעורבים מיפרקים כלשהם באזור המועמד לניתוח, חשוב לשפר את טווח התנועה שלהם, ואז ניתן אחרי הניתוח לתת לאזור הפגוע את מכסימום המנוחה לו הוא צריך כדי להחלים, וזאת מבלי לחשוש מפגיעה תיפקודית כתוצאה מקיצור ברקמות רכות.
לצערי המצב בו יעשו טיפולים פרופילקטים הינו אוטופיה, וחבל מאד שכך. לרוב מגיעים אלי אחרי הסתבכויות שפוגעות מאוד בתוצאה הניתוחית. להלן כמה מיקרים לדוגמה: אישה בשנות השישים המוקדמות שעברה מתיחת פנים, הגיעה עם ראש נפוח כולו כמו כדורגל ענק, עם אוזן אחת מעוותת, עם קיצור משמעותי בשריר הצוואר סטרנוקלאודיוסמסטואידאוס, עם פגיעה במפרק אחת הלסתות-טמפומנדיבולר גוינט, ועם צלקות נוראיות של ריקמות קלואידיות מאוד בולטות ומכוערות. כשהולכים לניתוח פלסטי/אסתטי, רוצים להראות הרבה יותר יפים, ובודאי שלא להפוך לזומבי מהלך. היא לא הגיעה אלי ע"י המנתח, שכמובן אמר שצריך לחכות שהכל יסתדר, יספג וירפא, ושהזמן יעשה את שלו. כשנפל לה האסימון שמשהוא כאן מאוד לא בסדר היא חיפשה באינטרנט על טיפול הנפיחויות, וכך הגיעה אלי. דוגמאות נוספות הן מטופלות שהגיעו אליי סביב טיפולי שאיבות שומן. גם כאן מגיעות רק אלה שמאוד הסתבכו. לרוב מדובר על שיטפי דם מאוד נרחבים שמתעכבת ספיגתם. לרוב תוצאת לוואי של שיטפי הדם הן לפיחויות לימפתיות. סוג נוסף של בעיות הקשורות בניתוחים פלסטיים שמגיעות אליי הם סיבוכי נפיחויות עקב שיחזורי שדיים. הבעיות שם קשורות לחסימות לימפתיות באזורים בהם הלימפה בלאו הכי פגועה עקב ניתוחיי סרטן שד, עקב כריתת קישריות לימפה אקסילריות-מבית השחי, ועקב הקרנות שגורמות גם להרס לימפתי וגם לפגיעה באספקה דמית לאזור אותו רוצים לשחזר, ולפגיעה נרחבת במצב ואיכות העור בחזה המוקרן.
| < הקודם | הבא > |
|---|
